שיטת משחק

מרוצללים (Shadowrun): כשסייברפאנק אכזרי פוגש קסם עתיק

המאמרים על השיטות נכתבו על ידי בינה מלאכותית.

תעודת זהות

שם: מרוצללים (Shadowrun)
יוצרים / חברה: פותח במקור על ידי חברת FASA (בשנת 1989), וכיום יוצא לאור על ידי חברת Catalyst Game Labs.
שנת יציאה: 1989 (מהדורה ראשונה). כיום המשחק נמצא במהדורה השישית שלו (Shadowrun, Sixth World), שיצאה בשנת 2019.
ז׳אנר: סייברפאנק ופנטזיה אורבנית (Cyberpunk / Urban Fantasy). עתיד דיסטופי שבו טכנולוגיה מתקדמת שזורה בקסם שחזר לעולם.
סגנון משחק: ממוקד-משימות (Heists), טקטי מאוד, דורש תכנון קפדני, ניהול משאבים וחלוקת תפקידים ברורה בצוות. מתמקד באזורים האפורים של המוסר.
רמת מורכבות: גבוהה מאוד (Crunchy). המערכת כוללת חוקים נפרדים ומפורטים ללחימה פיזית, לוחמת רשת (האקינג), הפעלת רחפנים והטלת קסמים.
מה צריך כדי להתחיל: ספר החוקים הבסיסי, דפי דמות, וכמות עצומה של קוביות סטנדרטיות בעלות שש פאות (ק6). בשלבים מתקדמים, שחקנים יזדקקו ל-15 עד 20 קוביות לכל גלגול בודד.

על השיטה בקצרה

תארו לעצמכם את העולם האפל, הגשום ומואר הנאון של הסרט "בלייד ראנר", שבו תאגידי-ענק שולטים בכל חלקה טובה של חיי האדם. עכשיו, קחו את העולם הזה ושפכו לתוכו את הגזעים והקסם של "שר הטבעות". זהו "העולם השישי" – זירת ההתרחשות של מרוצללים.

בשנת 2011 (לפי ציר הזמן של המשחק), הקסם חזר לכדור הארץ באירוע שזכה לכינוי "ההתעוררות". דרקונים עתיקים הקיצו משנתם (ואחד מהם אף נבחר לנשיא ארה"ב לפני שנרצח), וחלק מהאנושות עבר מוטציה גנטית והפך לאלפים, גמדים, אורקים וטרולים. בתוך הכאוס הזה, מדינות הלאום קרסו, ותאגידי-על (Megacorporations) תפסו את מקומן, זוכים למעמד חוקי של מדינות בפני עצמן.

אתם לא הגיבורים הנוצצים של העולם הזה. אתם "מרוצללים" (Shadowrunners) – שכירי חרב, פושעים, קוסמים מנודים, והאקרים שחיים בשולי החברה, מחוץ למערכת הרישום האזרחית התאגידית. תאגידי-העל שוכרים אתכם (דרך מתווך אנונימי המכונה תמיד "מר ג'ונסון") כדי לבצע את העבודה השחורה שלהם: ריגול תעשייתי, חטיפות, גניבת אבות-טיפוס וחיסולים. כשאתם מצליחים, אתם מרוויחים כסף שיאפשר לכם לשרוד עוד חודש או לקנות שתל סייברנטי חדש. כשאתם נכשלים, התאגיד פשוט יתכחש לקיומכם וישאיר אתכם למות בסמטה.

היסטוריה

"מרוצללים" היא אחת מהאבני הדרך החשובות ביותר בתולדות משחקי התפקידים. כאשר היא יצאה לאור בשנת 1989 על ידי ג'ורדן וייסמן ובוב צ'ארט, תת-תרבות הסייברפאנק (בהובלת סופרים כמו ויליאם גיבסון) הייתה בשיאה. עם זאת, היוצרים עשו החלטה נועזת וחסרת תקדים: במקום ליצור משחק מדע בדיוני טהור, הם שילבו לתוכו פנטזיה קלאסית. המיקס הזה – אלף עם מקלע כבד וזרוע ביונית שפורץ לרשת מחשבים, בזמן שאורק שאמאן מזמן רוח זבל כדי להילחם בשד ברחובות סיאטל – הפך לסימן ההיכר האייקוני של השיטה.

לאורך השנים, המשחק עבר שש מהדורות. כל מהדורה נאלצה להתמודד עם אתגר מרתק: כיצד לעדכן את "העתיד". בשנות ה-90, הרשת (המטריקס) של המשחק תוארה כרשת חוטים שכדי להתחבר אליה היית חייב לחבר כבל פיזי לתוך הגולגולת שלך. במהדורות המאוחרות (מהדורה 4 ואילך), כשהעולם האמיתי המציא את ה-Wi-Fi והסמארטפונים, גם העולם של "מרוצללים" עודכן למטריקס אלחוטי לחלוטין. המשחק חווה עליות ומורדות, בעיקר סביב ניהול המותג והמורכבות המתמטית ההולכת וגואה של חוקיו, אך הוא שמר על קהילת מעריצים אדוקה (ואפילו פנאטית) המסרבת לוותר על העולם העשיר והמלוכלך שלו.

איך השיטה עובדת

המערכת של מרוצללים ידועה בכובד שלה. היא אינה מיועדת למי שמחפש פתרונות נרטיביים מהירים, אלא לאלו שאוהבים לצלול אל תוך סטטיסטיקות, ציוד, ואופטימיזציה של חוקים.

מנגנון הליבה: מאגר קוביות ק6 (Dice Pool)

המכניקה הבסיסית נשענת על בניית מאגר גדול של קוביות בעלות שש פאות. כאשר דמות מנסה לבצע פעולה – למשל, לירות ברובה צלפים – השחקן מחבר את התכונה הרלוונטית (זריזות) עם המיומנות המתאימה (כלי נשק ארוכים). הסכום קובע כמה קוביות הוא מגלגל.

בניגוד לשיטות ישנות שבהן מחברים את תוצאות הקוביות למספר אחד גדול, כאן המטרה היא פשוטה (במהדורות המודרניות 5 ו-6): כל קובייה שמראה 5 או 6 נחשבת ל"הצלחה" (Hit). המנחה קובע כמה הצלחות נדרשות כדי להשלים את המשימה, או לחלופין, היריב מגלגל מאגר קוביות משלו כדי לבצע התחמקות, ומחסר את ההצלחות שלו מההצלחות של התוקף.

אבל יש קאץ': אם מחצית מהקוביות שגלגלתם או יותר מראות את המספר 1, מתרחשת "תקלה" (Glitch). הפעולה אולי תצליח, אבל משהו נורא יקרה בדרך (הנשק שלכם ייתקע, או שהפלתם את מחסנית הגיבוי). אם גם חוויתם תקלה וגם לא השגתם אפילו הצלחה אחת – זו "תקלה קריטית", ואתם בצרות צרורות.

יצירת דמות: שיטת העדיפויות (Priority System)

יצירת דמות ב"מרוצללים" היא מעין מיני-משחק מרתק בפני עצמו, המשתמש ב"טבלת העדיפויות" האייקונית. השחקן מקבל טבלה עם חמש עמודות: גזע (Metatype), תכונות (Attributes), קסם/תהודה (Magic/Resonance), מיומנויות (Skills), ומשאבים כספיים (Resources). הוא צריך לשבץ את האותיות A (העדיפות הגבוהה ביותר) עד E (הנמוכה ביותר) עבור כל קטגוריה.

אי אפשר להיות מצוין בכל.

אם בחרת בעדיפות A ל"משאבים" כי אתה רוצה להתחיל עם מיליון דולר כדי לקנות גוף סייברנטי שלם ורובי צלפים, תצטרך לתת עדיפות E ל"קסם" (אתה תהיה אדם רגיל לחלוטין) או ל"גזע" (תהיה בן אנוש רגיל, ולא טרול ענק).
אם אתה רוצה להיות קוסם אלפי רב-עוצמה, תצטרך לשים את העדיפויות הגבוהות שלך בקסם ובגזע, וסביר להניח שתתחיל את המשחק כקבצן ברחוב מבחינה כספית, עם מעט מאוד מיומנויות רחוב. המערכת הזו מבטיחה שכל דמות תהיה פגומה, חסרה במשהו, ותזדקק נואשות לחברי הצוות שלה.

ארכיטיפים (תפקידים בצוות)

למרות שאין "מקצועות" רשמיים ונוקשים, שחקנים לרוב בונים את הדמויות שלהם סביב ארכיטיפים קלאסיים:

סמוראי רחוב (Street Samurai): מכונת הרג פיזית. אדם שהחליף את רוב גופו בשתלים ביוניים, רפלקסים מואצים מבוססי מתכת, ועיני אינפרא-אדום.
פורץ הרשת (Decker): ההאקר. שוכב על הספה, מחבר כבל למוח, ומשגר את התודעה שלו אל תוך המטריקס כדי לנטרל מצלמות אבטחה, לפתוח דלתות נעולות ולגנוב מידע תאגידי.
הקוסם / השאמאן (Mage / Shaman): שולטים בקסם הרמטי (מבוסס ספרי לימוד ומדע) או בקסם שאמאני (מבוסס רוחות טבע). הם המגן העיקרי של הצוות מפני קסמים של האויב ומסוגלים "להשליך את תודעתם" למישור האסטרלי.
מפעיל הרחפנים (Rigger): נהג השודים האולטימטיבי. מתחבר מנטלית לרכבים ולנחיל של רחפנים מתעופפים, ויכול להפעיל אותם כאילו היו גופו שלו.
הפנים (The Face): אשף המשא ומתן. מומחה בפסיכולוגיה, שקרים, קסם אישי, וסגירת עסקאות מול תאגידים מבלי לחטוף כדור בראש.

מכניקת "המהות" (Essence) והמחיר של סייברנטיקה

אחד החוקים הפילוסופיים והמשמעותיים ביותר במשחק הוא חוק ה"מהות" (Essence). כל יצור חי מתחיל עם 6 נקודות מהות, המייצגות את כוח החיים ואת הקשר שלו לטבע ולקסם. כאשר אתם קונים שתל סייברנטי (כמו זרוע פלדה או עיניים רובוטיות), אתם משלמים עליו בכסף, אבל גם בנקודות מהות. ככל שאתם חותכים חתיכות מהגוף האורגני שלכם ומחליפים אותן במכונה, המהות שלכם צונחת.

זה יוצר איזון גאוני: סמוראי רחוב שמלא בטכנולוגיה יגיע למהות של 0.1 – הוא יהיה קטלני בקרב, אבל קר, אדיש ומנותק רגשית מהאנושות. לקוסמים, אובדן מהות משמעותו אובדן כוח קסום. קוסם לא יכול להתקין בגופו זרועות סייברנטיות, משום שכל ירידה במהות גורמת לירידה קבועה בכוח הקסם שלו. עליכם לבחור בין טכנולוגיה טהורה לכוח טבעי.

מערכות משנה מפוצלות (The Subsystems)

הביקורת (וגם האהבה) הגדולה ביותר כלפי מרוצללים נובעת מכך שהיא למעשה מחילה שלושה משחקים שונים שרצים במקביל:

עולם הבשר (Meat Space): העולם הפיזי שבו מתנהל הקרב הרגיל עם רובים ותתי-מקלע.
המטריקס (The Matrix): חוקים שונים לחלוטין לפורץ הרשת, שכוללים תוכנות התקפה, אשליות דיגיטליות, ותוכנות אבטחה אכזריות (Black IC) שעלולות לטגן לו את המוח בעולם האמיתי.
המישור האסטרלי (Astral Plane): מימד הקסם. קוסמים יכולים להפריד את נשמתם מגופם כדי לרחף מעבר לקירות, לראות הילות של אנשים, ולהילחם ברוחות – מישור שיצורים ללא קסם כלל אינם מודעים לקיומו.

המנחה צריך להיות מסוגל לנהל את שלושת העולמות הללו בו זמנית בזמן שדלת הכספת נפרצת.

איך נראה מפגש ממוצע (The Run)

הלופ המשחקי (Gameplay Loop) של מרוצללים מסודר וייחודי:

המפגש: פגישה במקום אפלולי עם "מר ג'ונסון" התאגידי, קבלת פרטי המשימה וניהול משא ומתן קשוח על התשלום.
עבודת הרגליים (Legwork): השלב החשוב ביותר. הצוות בודק את שרטוטי הבניין, משחד שומרים, פורץ למצלמות האבטחה, ומכין תוכנית פעולה מדוקדקת.
הביצוע (The Run): הפריצה עצמה. למרות התכנון המושלם, משהו תמיד משתבש. השומרים מוחלפים, רוח דמונית ממתינה בחדר המחשבים, או שהאזעקה מופעלת וצריך לנהל קרב יריות בדרך החוצה.
התשלום: הבריחה, החלפת סחורה בכסף, ותקווה שמר ג'ונסון לא החליט לחסל את הצוות במקום לשלם להם.

מה השיטה מעודדת

מרוצללים זועקת לפרנויה, עבודת צוות קפדנית, ואסטרטגיה טקטית. פתגם הרחוב המפורסם של המשחק אומר: "שמור על הגב שלך, ירה ישר, חסוך בתחמושת, ולעולם, אבל לעולם, אל תעשה עסקה עם דרקון".

המשחק אינו מעודד גיבורים קופצניים שרצים לתוך אש חיה. קרב הוא קטלני ואכזרי. כדור בודד יכול להרוג דמות. לכן, השיטה מתגמלת השקעה אדירה בתכנון (Planning phase). שחקנים עשויים לבלות פגישה שלמה רק בתצפיות על המטרה שלהם, השגת אישורי כניסה מזויפים, ויצירת הסחות דעת, רק כדי שהפריצה עצמה תיקח חמש דקות חלקות וללא ירייה אחת. היא מלמדת את השחקנים לחשוב כמו צוות שודדים מקצועי מתוך הסרט "אושן 11" או "התחלה" (Inception).

יתרונות וחסרונות

יתרונות

עולם מערכה (Lore) אגדי: אין כמעט מתחרים לעומק, לפוליטיקה, ולהיסטוריה של העולם השישי. התאגידים מרגישים אמיתיים, הפוליטיקה של השדונים אכזרית, והאווירה הדיסטופית נוטפת מכל דף בספר.
חופש מוחלט בהתאמה אישית: האפשרויות לבניית דמות הן אינסופיות. תוכלו ליצור כל דבר, מטרול מוסמך ראיית-חשבון שמשתמש בכישוף דם, ועד ילדת רחוב עם רובה צלפים ושתל שמחבר את המוח שלה למכונית ספורט משוריינת.
אווירה קטלנית ובוגרת: המשחק לא מזלזל באינטליגנציה של השחקן. החלטות פוליטיות, בגידות, קונפליקטים מוסריים ותאוות בצע הם המנועים העיקריים של העלילה.

חסרונות

סרבול חוקתי מוגזם (Rules Bloat): זוהי מחלתה הקשה של השיטה. ישנם חוקים לעובי השריון, לכיוון הרוח בעת ירייה, להדף של הנשק, ולרמת הקרינה של רשת האינטרנט. זה עלול להאט את המשחק לקצב זחילה אצל קבוצות שאינן שולטות היטב במכניקה.
"בעיית ההאקר" (The Decker Problem): בגלל שחוקי המטריקס נפרדים לחלוטין מהעולם האמיתי, נוצר לעיתים קרובות מצב שבו הפורץ מתחבר לרשת כדי לנהל קרב וירטואלי שאורך חצי שעה, בזמן ששאר השחקנים פשוט יושבים מסביב לשולחן, מזמינים פיצה, ומחכים שהוא יסיים לפתוח להם את הדלת.
עקומת למידה חסרת רחמים: גם עבור המנחה וגם עבור השחקנים, נדרשות שעות ארוכות של קריאה רק כדי להבין איך מתנהל קרב בסיסי עם כישוף ורחפן בו-זמנית.

השפעת השיטה

מרוצללים היא חלוצה שהגדירה את רעיון ה-Mashup (שילוב ז'אנרים) בתעשייה. ההשפעה שלה חרגה הרבה מעבר למשחקי השולחן, והיא תורגמה בהצלחה אדירה למשחקי וידאו. החל מהמשחקים הקלאסיים לקונסולות הסופר-נינטנדו בשנות ה-90, ועד לטרילוגיית משחקי המחשב המודרנית והמשובחת של חברת Harebrained Schemes (שכללה את Shadowrun Returns ואת ההרחבות האהובות Dragonfall ו-Hong Kong), שהביאה עשרות אלפי שחקנים חדשים אל התחביב השולחני.

בקהילת משחקי התפקידים המקומית והעולמית, "מרוצללים" יצרה תופעה מעניינת: "משחקים את העולם, לא את החוקים". בגלל המורכבות הקשה של המהדורות המאוחרות (במיוחד מהדורות 5 ו-6 שספגו ביקורת קשה על עריכה מסורבלת), שחקנים רבים התאהבו בעולם – אך סירבו לשחק בשיטה המקורית. כתוצאה מכך, הקהילה אימצה ויצרה אינספור עיבודים חלופיים. מנחים בארץ מריצים את עולם העולם השישי על מנועים קלים יותר (כמו Savage Worlds בעזרת הרחבה שנקראת Sprawlrunners, או מנועי PbtA כמו The Sprawl). החברה עצמה אף הוציאה גרסה מרוככת ונרטיבית בשם "Shadowrun Anarchy" בניסיון להחזיר שחקנים שנרתעו מהמתמטיקה, מה שמראה עד כמה הסיפור של העולם חזק יותר מהמכניקה שלו.

למי השיטה מתאימה

מתאימה ל: שחקנים חובבי טקטיקה, בניית דמויות מדוקדקת (Min-Maxing), ואופטימיזציה של ציוד. לקבוצות שאוהבות לבלות שעות בתכנון אסטרטגי של פריצה מושלמת, ולחובבי סייברפאנק אפלולי שלא מפחדים לנהל קובצי אקסל של נקודות מהות, תשלומים לשוק האפור, ודירוג שריון. למנחים שמסוגלים לחשוב בשלושה ממדים (פיזי, וירטואלי, אסטרלי) בו זמנית.
פחות מתאימה ל: שחקנים שמחפשים משחק קליל, ספונטני ומונחה סיפור מהיר. לקבוצות שסולדות מחישובים מתמטיים מרובים במהלך הקרב, ולמנחים שמעדיפים לבוא למפגש ללא הכנה מוקדמת (Zero prep). אם אתם שונאים חוקים ספציפיים למצבים ספציפיים ורוצים זרימה חופשית – המערכת של מרוצללים תעורר בכם תסכול עמוק.

סיכום

"מרוצללים" היא כמו סייבורג ענק ומשוריין מסמטה אפלה בסיאטל: היא מסורבלת, היא מורכבת מכדי פירוק, יש בה חלקים שמרגישים קצת חלודים, אבל כשהיא מתחילה לרוץ – שום דבר אחר בתעשייה לא נראה ומרגיש כמוה.

עולם המערכה שלה הוא יצירת מופת דיסטופית המצליחה להיות פילוסופית ורדודה-בדם בו זמנית. ההתמודדות עם השאלה כמה מהנשמה שלך תהיה מוכן להקריב עבור חתיכת פלדה שתשמור עליך בחיים, מרתקת היום בדיוק כפי שהייתה לפני שלושים שנה. אם אתם מוכנים להשקיע את הזמן בלימוד החוקים הכבדים, תמצאו את עצמכם שקועים באחד מהמשחקים המספקים, האכזריים והמתגמלים ביותר שתשחקו אי פעם. נקו את הנשק שלכם, התחברו למטריקס, וזכרו תמיד: האפלה היא החברה הכי טובה שלכם.