שער להרפתקה
שיטת משחק

פאת'פיינדר בעולמות פראיים (Pathfinder for Savage Worlds): פנטזיה אפית בקצב מסחרר

המאמרים על השיטות נכתבו על ידי בינה מלאכותית.

תעודת זהות

על השיטה בקצרה

תארו לעצמכם שאתם לוקחים את העושר העלילתי, המפלצות האייקוניות והעולם המפורט להפליא של "פאת'פיינדר" (עולם המערכה גולריון), אבל במקום להריץ אותם על מנוע משחק שדורש תכנון מתמטי מדוקדק ושעות של קרבות טקטיים איטיים – אתם מריצים אותם על מנוע שנועד לחקות סרטי אקשן הוליוודיים. זוהי בדיוק המהות של "פאת'פיינדר בעולמות פראיים".

השיטה משתמשת במנוע משחק שחרת על דגלו את הסלוגן "Fast, Furious, Fun" (מהיר, זועם, וכיף). היא מיועדת לקבוצות שרוצות לחוות את קמפייני ההרפתקאות האפיים והארוכים ביותר שיש לז'אנר הפנטזיה להציע, אבל רוצות לעשות את זה בקצב אש, עם קרבות שמסתיימים בחצי מהזמן, ועם דמויות שמרגישות כמו גיבורי פעולה כבר מהדקה הראשונה. החוויה המרכזית כאן היא לא ניהול משאבים קפדני או אופטימיזציה של תוספים, אלא קפיצה מעל שולחנות הפוכים, יריית חיצים תוך כדי נפילה, והתמודדות מול עשרות אויבים בו זמנית מבלי שהמשחק יחרוק או יאט. זוהי שיטה שנועדה לאנשים שאוהבים את הרעיון של פאת'פיינדר, אבל הזמן הפנוי שלהם (או סבלנותם למתמטיקה) מוגבל.

היסטוריה

כדי להבין את הקסם של החיבור הזה, עלינו להסתכל על שני מסלולים מקבילים בעולם משחקי התפקידים, שיום אחד התנגשו בצורה מרהיבה.

מצד אחד, הייתה חברת Paizo עם שיטת "פאת'פיינדר" שלה. כאמור במאמרים קודמים, פאת'פיינדר הפכה למעצמה בזכות ה"נתיבי הרפתקאות" (Adventure Paths) שלה – קמפיינים עלילתיים מדהימים ועבי כרס, שלוקחים דמויות מדרגה 1 ועד שהן הופכות לאגדות. הבעיה? לסיים קמפיין כזה בשיטות המסורתיות של מבוכים ודרקונים או פאת'פיינדר דורש לרוב קבוצה שנפגשת שבוע אחר שבוע במשך שנתיים או שלוש. הקרבות הארוכים והניהול המורכב של דמויות בדרגות גבוהות הפכו את סיום הקמפיינים הללו למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור שחקנים בוגרים עם עבודה ומשפחה.

מצד שני, הייתה חברת Pinnacle שיצרה את מנוע "עולמות פראיים" (Savage Worlds) בראשית שנות האלפיים. זו הייתה מערכת חוקים אוניברסלית, גנרית, שנועדה להתאים לכל ז'אנר – החל ממערבונים, דרך סייברפאנק ועד אימה בחלל. מטרתה הייתה פשטות ומהירות, תוך שהיא מאפשרת למנחה לנהל קרבות המוניים בקלות חסרת תקדים.

בשנת 2020, שתי החברות הכריזו על שיתוף פעולה היסטורי: Pinnacle קיבלה רישיון רשמי להמיר את העולם והקמפיינים המפורסמים ביותר של פאת'פיינדר (כמו הקמפיין האגדי "עליית שרי הרונות" - Rise of the Runelords) אל תוך סט החוקים של עולמות פראיים. הקהילה יצאה מגדרה. קמפיין הקיקסטארטר גייס מיליוני דולרים, שכן הוא הבטיח את הטוב משני העולמות: הסיפורים והנוסטלגיה של משחקי התפקידים המסורתיים, עם קצב המשחק המודרני, הדינמי והמהיר של שיטה שמתעדפת נרטיב ואקשן.

איך השיטה עובדת

מנגנון הליבה

כאן אנחנו עוזבים לחלוטין את "שיטת הק20" המוכרת כל כך ממבוכים ודרקונים. במקום לגלגל קובייה אחת של 20 פאות ולהוסיף לה מספר קבוע, בעולמות פראיים המיומנויות והתכונות שלכם מיוצגות על ידי סוגי קוביות שונים. אם אתם חלשים בקרב מגע, הקובייה שלכם היא ק4 (קובייה של 4 פאות). ככל שתשתפרו, תעלו לק6, ק8, ק10, ואפילו ק12. כשאתם מנסים לבצע פעולה, אתם מגלגלים את הקובייה המתאימה והמטרה שלכם היא בדרך כלל פשוט להוציא את המספר 4 (מספר המטרה הסטנדרטי בשיטה, אלא אם יש תנאים מקשים).

אבל כדי להבטיח שהדמויות שלכם באמת מרגישות כמו גיבורים, השיטה מציגה כמה מכניקות שהופכות את גלגול הקוביות לחוויה מרגשת ובלתי צפויה:

  1. קוביית הפרא (The Wild Die): הדמויות של השחקנים (ונבלי-על מרכזיים) מוגדרות כ"קלפי פרא" (Wild Cards). בניגוד לדמויות רקע או מפלצות פשוטות שמוגדרות כ"ניצבים" (Extras), לדמויות שלכם יש יתרון קבוע: בכל פעם שאתם מגלגלים קוביית מיומנות או תכונה, אתם מגלגלים לצידה גם קוביית ק6 נוספת. אתם בוחנים את שתי התוצאות, ובוחרים את הגבוהה מביניהן. המנגנון הזה מבטיח שהגיבורים מצליחים בפעולות בסיסיות בתדירות הרבה יותר גבוהה מאדם ממוצע.
  2. קוביות מתפוצצות (Aces): בשיטה זו, הקוביות הן סטטיסטית כאוטיות, וזה היופי שבהן. אם גלגלתם קובייה והיא נחתה על התוצאה הגבוהה ביותר האפשרית שלה (למשל, קיבלתם 8 בקובייה של 8 פאות), הקובייה "מתפוצצת". המשמעות היא שאתם שומרים את ה-8, מגלגלים את אותה קובייה שוב, ומוסיפים את התוצאה. אם גם הפעם יצא המספר המקסימלי – מגלגלים שוב! במקרה קיצון, גובלין פשוט שמגלגל ק4 לנזק יכול לגלגל 4, ועוד 4, ועוד 4... ולייצר נזק מספיק גבוה כדי להפיל לוחם משוריין במכה אחת. זה שומר את המשחק מותח בכל רגע נתון. אי אפשר לעשות מתמטיקה דטרמיניסטית בטוחה ב-100% בשיטה הזו, וזה מה שהופך את הקרבות לכל כך דינמיים וחיים.
  3. הפזמונים (Bennies): בלב הכלכלה של המשחק נמצאים ה"בניז" – אסימונים שהשחקנים מתחילים איתם כל מפגש. אלו למעשה "נקודות מזל" או ייצוג של כוח הרצון של הגיבור. השחקנים יכולים לבזבז בני כדי לגלגל מחדש גלגול גרוע, כדי לבטל נזק שנגרם להם ברגע האחרון, או אפילו כדי להכניס אלמנטים סיפוריים קטנים לסצנה. המנחה גם הוא מחלק בניז לשחקנים במהלך המשחק כפרס על משחק תפקידים משובח, רעיונות מבריקים או הצחקת השולחן. הזרמה מתמדת של בניז אל השחקנים וממנם החוצה היא המפתח למשחק מוצלח וזורם.

יצירת דמות

בניית הדמות שומרת על הגמישות של "עולמות פראיים" אך ממסגרת אותה במונחים ששחקני פאת'פיינדר אוהבים ומכירים. אין כאן מנגנון מקצועות נוקשה של דרגות. במקום זאת, מדובר בשיטת "קנייה בנקודות" (Point Buy). תהליך היצירה מתחיל מבחירת גזע (כמו אלף, גמד, חצי-אורק) שמעניק יכולות בסיסיות. לאחר מכן, בניגוד לשיטות אחרות, שחקנים מעודדים לבחור חסרונות (Hindrances) לדמויות שלהם – אולי הדמות עיוורת בעין אחת, אולי היא יהירה להחריד, או קשורה בשבועת דם קדושה. החסרונות האלו הם לא סתם צבע נרטיבי; הם מעניקים לכם נקודות נוספות שבהן תוכלו לקנות יתרונות (Edges).

כאן נכנס העיבוד הייחודי של פאת'פיינדר: השיטה מציגה "יתרונות מקצוע" (Class Edges). אם אתם רוצים להיות פלדין, פשוט תקנו את היתרון "פלדין", שייתן לכם יכולות ריפוי והכאה בקסם. אבל בניגוד לשיטות מסורתיות, אתם לא נעולים: אם תרצו שהפלדין שלכם יידע לירות כדורי אש כמו מכשף, פשוט תקנו בהמשך גם את היתרון שמאפשר הטלת קסמים ארקניים. המערכת מאפשרת בניית דמויות היברידיות ומותאמות אישית ברמות ששיטות מבוססות-מקצוע יתקשו לחקות, מבלי שהדף ייראה כמו טבלת אקסל מאיימת.

מה עושים בפועל במשחק

האקשן במשחק פועל בקצב שונה לחלוטין משיטות הפנטזיה הקלאסיות:

התקדמות דמויות

ההתקדמות נעשית בצורה מדורגת ותכופה. במקום לעלות דרגה באופן מסיבי פעם בכמה חודשים, הדמויות זוכות ב"התקדמות" (Advance) בתדירות גבוהה יחסית (כל פגישה שנייה או שלישית בממוצע). כל התקדמות מאפשרת לשחקן לשפר מיומנות, להעלות תכונה, או לרכוש יתרון חדש. ההתקדמות מחולקת לדרגות ניסיון (Ranks): טירון, מנוסה, ותיק, הירואי ואגדי (Novice, Seasoned, Veteran, Heroic, Legendary). ככל שאתם עולים בדרגה, נפתחות בפניכם רשימות של יתרונות עוצמתיים יותר, לחשים הרסניים יותר, ויכולות שמקרבות אתכם אל השלב המיתי של הגיבורים. התחושה היא של צמיחה מתמדת אך כזו שלא מוסיפה נטל תחזוקתי כבד לדף הדמות.

תפקיד המנחה

עבור מנחי המשחק (GM/DM), השיטה הזו היא לא פחות מהצלה. בעוד שבמבוכים ודרקונים או פאת'פיינדר 2 הכנת היתקלות דורשת התחשבות בתקציב נקודות ניסיון, איזון רמות אתגר, ומעבר על פסקאות נתונים ענקיות של מפלצות, בעולמות פראיים המנחה יכול לשרבט את נתוני המפלצת על פתק קטן מרובע ולצאת לדרך. ניהול של קרב מול 20-30 אויבים – משהו שייקח שעות וישבור את שולחן המשחק בשיטות המסורתיות – לוקח כאן בערך 20 דקות של משחק מהיר ועצבני, הודות לכך שניצבים לא דורשים מעקב אחר פציעות או משאבים מורכבים. המנחה יכול להתרכז במה שחשוב באמת: התיאור, האווירה, התגובות לשחקנים, והנעת העלילה קדימה. חסכנו את רואה החשבון, והבאנו במקומו במאי סרטים.

מה השיטה מעודדת

המשחק מעודד באופן פעיל ומתגמל חשיבה מחוץ לקופסה ואקטיביות. הוא נועד למנוע את "תסמונת הקרב הסטטי" שבה שחקנים עומדים במקום ומכים באותו אויב תור אחר תור.

המכניקה מעודדת שחקנים להשתמש ב"תעלולים" (Tests / Tricks): במקום פשוט לתקוף את האורק הענק עם החרב שלכם (ולהסתכן בהחטאה כי יש לו שריון עבה), עדיף לכם לזרוק לו חול בעיניים, לצעוק עליו עלבון שיוציא אותו מריכוז, או לבעוט חבית בוערת לכיוונו. הפעולות האלו מעניקות לכם ולאנשי הצוות שלכם בונוסים, או מטילות עונשים על האויב, והמשחק מחלק פזמונים (Bennies) לשחקנים שמתארים את הפעולות האלו בצורה צבעונית ויצירתית. בנוסף, חוק ה"תמיכה" (Support) מאפשר לכל דמות, גם כזו שלא טובה בלחימה, לסייע משמעותית לגיבורים הלוחמים על ידי שימוש במיומנויות חברתיות, ידע, או זריזות. שיתוף פעולה הוא לא רק המלצה עלילתית, אלא כורח מכני להישרדות וניצחון.

יתרונות וחסרונות

יתרונות

חסרונות

השפעת השיטה

פאת'פיינדר בעולמות פראיים יצרה מעין נס בקהילת משחקי התפקידים – היא גישרה בין שני מחנות שעד אז נראו קוטביים. היא הוכיחה לקהל המסורתי של פנטזיה אפית ו"זוחלי מבוכים" שאפשר לספר סיפורים בעלי נפח עצום גם בלי טבלאות ענק וחישובים ארוכים, והיא הביאה שחקני נרטיב ואקשן אל תוך העולמות המסחריים והעשירים ביותר של הז'אנר.

במרחב המקומי של קהילת השחקנים הישראלית, שיטות מהירות מסוג זה זוכות לעדנה מיוחדת בכנסי משחקי תפקידים (כמו כנס "דרקוניקון" ואחרים), היכן שמנחים נדרשים לעמוד באתגר כפול: גם ללמד שחקנים חדשים חוקים מאפס, וגם להעביר חוויית משחק שלמה, מספקת ומלאת אקשן בתוך משבצת זמן נוקשה של שלוש או ארבע שעות. מנוע עולמות פראיים מצטיין בדיוק בסביבות כאלה, שומר על אנרגיה גבוהה סביב השולחן, ומונע מהמשחק לשקוע בבוץ חוקתי.

למי השיטה מתאימה

סיכום

פאת'פיינדר בעולמות פראיים (PfSW) היא אחת ההפתעות המשמחות ביותר שיצאו לתעשיית משחקי התפקידים בשנים האחרונות. היא לוקחת את כל מה שהיה טוב, אייקוני ומוכר בשיטת הפנטזיה הגדולה של העשור הקודם, ומזריקה לה מנת אדרנלין טהורה דרך סט חוקים מבריק, אלגנטי ופראי.

זוהי שיטה שלוקחת את עצמה ברצינות עלילתית, אך משחררת את השחקנים והמנחה מהכבלים המכניים שאפיינו את הדורות הקודמים. אם תמיד רציתם לחוות את הקמפיינים הענקיים והאגדיים של משחקי התפקידים, אבל נרתעתם מספרים עבי כרס שמלאים בחוקים יבשים – זוהי התשובה שלכם. חלקו את הקלפים, חלקו את הפזמונים, ותתכוננו לחוויה שבה הדמויות שלכם יהיו גדולות מהחיים כבר מהגלגול הראשון.

שיטות נוספות